מערכת הביוב

מערכת הביוב היא מערכת צינורת תת קרקעית אשר תפקידה לנקז את השפכים בעיר ולהעבירם אל נקודה מרוחקת על מנת למנוע מחלות ומפגעים תברואתיים. השפכים אשר נוקזו מועברים למספר נקודות: נחל, ים או מכון לטיהור שפכים.

בעבר כל השפכים היו מוזרמים לים אך הואיל והדבר מביא לזיהום ניכר המשרד לאיכות הסביבה אוכף בחומרה רבה הובלה של שפכים לים ולנחלים ורובם מועברים למכונים לטיהור שפכים.

את מערכת הביוב מתחזקת העירייה של כל עיר. מערכת הביוב הראשונה בעולם נתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בעיר רומא העתיקה וזו נקרא "קלואקה מקסימה" בערך כ- 600 שנה לפני הספירה.

בתחילה המערכת הייתה בנויה מתעלות פתוחות אשר ליווי את רחובוות העיר וניקזו מיים מ- 3 גבעות. בהמשך העיר נבנתה על-גבי תעלות אלו והתעלה כוסתה. מערכת הביוב הרומאית ניקזה מרחצאות ציבוריות, שירותים ציבוריים ומבני ציבור. האנשים הפרטיים נאלצו להשתמש בבור סמוך לבית הנקרא "בור שופכין".

מערכת הביוב

מערכת הביוב והשפעתה על הסביבה

כל כשל במערכת עלולה ליצור ההשלכות סביבתיות של מפגעים תאבורתיים, זיהום ופסולת. על מנת למנוע מפגעים סביבתים קיימים גופים כגון: משרד הגנת הסביבה, משרד התברואה ומשרד הבריאות אשר אחראיים על חקיקה ואכיפת הטיפול בשפכי הביוב,ביוב והניקוז וריכוזם לאזורים מורשים.קיימות בחוק תקנות לבניית מערכות ביוב, הובלת מי ביוב ושפכים, סילוק שפכי תעשיה, שמנים ושומנים, טיפול בשפכים ונוזלים מוסכנים. ביקורת תמידית על  ממכוני טיהור השפכים.

מערכת הביוב בישראל

תושבי מדינת ישראל מייצרים מדי שנה כ-520 מליון מ"מ של שפכי ביוב.

במהלך העשור האחרון הוקמו מכונים חדשים לטיהור שפכים, למחזור מים ושימושם להשקיה חקלאית, המכונים מיועדים גם למניעת זיהום מים וטיפול בנוזלים.

בישראל קיים גוף ארצי בשם המנהלה הארצית לביוב הפועל תחת משרד התשתיות ובאחריותו תיאום בין הגופים והמועצות המקומיות. גוף זה הוקם בשל הלקיות הרבות הקיימות במערכת הביוב בישראל אשר המועצות המקומיות לא הצליחו להסדיר לבדן. בעיות כגון: חוסר מדיניות כוללת בנושאי ביוב, קושיי בהקמת מתקני ביוב חדשים, פיגור בפיתוח מערכות, היעדר מאגר נתונים, ריבוי של בורות הספיגה ברחבי הישובים.